ספר חדש בספרייה - מות הזמן היהודי

מדור הסטורי • 30/5/2018 כניסות

מות הזמן היהודי

כרוניקה של חורבן הקהילה היהודית בטלוסטה ובסביבותיה

מאת יהושע שכנר

עריכה: בלה גוטרמן

בערב יום השואה בשנה שעברה ערכנו מפגש היכרות עם הספר "מות הזמן היהודי", בעזרתה של ההיסטוריונית נעמה אגוזי. הרצאתה המרתקת התבססה אז על טיוטה שקיבלנו מ"יד ושם" בתקופה שהספר היה עדיין בעבודה.

עתה מונח הספר לפנינו, על 560 העמודים שבו. זוהי כרוניקה, ספר שני פרי עטו של יהושע שכנר, הרואה אור בהוצאת "יד ושם". קדם לו הספר "מחכים ללנק, יומן מהבור", שבו תיעד אביו של חברנו היקר גבריאל שכנר ז"ל, ביומן שכתב מידי ערב, את היציאה מהעיירה טלוסטה שותתת הדם ביוני 1943, את הירידה אל המחבוא שהוכן מראש ואת חודשי ההסתתרות הארוכים.

"מות הזמן היהודי" קודם לו מבחינה כרונולוגית, והוא מתעד את התקופה שתחילתה בכיבוש הגרמני ביוני 1941. התיעוד נכתב באידיש, לא באופן רצוף, ואינו עשוי מקשה אחת. שכנר שקד על הכתיבה גם תוך כדי התרחשות האירועים וגם בשנים מאוחרות יותר, כאשר חי בארה"ב, מסרב להגיע לישראל מחשש שיתנכלו לו מי שזוכרים את חברותו ב"יודנראט", וועד היהודים בעירו.

הכרוניקה מבוססת בעיקרה על הפתקים והרשימות שכתב בשנות הכיבוש הנאצי. כתב היד המלא מחזיק יותר מ-1000 עמודי מחברת וכן דפים תלושים שבהם תוספות מאוחרות. המורכבות הזאת חייבה את כל העוסקים במלאכה לעבודת נמלים. מלאכת התרגום, נעשתה ברובה הגדול ע"י חיים שורר, בהשקעה בלתי רגילה, מתוך תחושת חברות ואהבה לגבריאל ולדבורה. דבורה עצמה שקדה על הספר במשך שנות מחלתה הקשה ועבדה על עריכתו אינסוף שעות. את העריכה המדעית עשתה בלה גוטרמן מ"יד ושם", בחלקה הגדול בהתנדבות, תוך שהיא בודקת בדקדקנות מקצועית מקורות, תאריכים, שמות וכיו"ב. הספר מוקדש לזכרם של דבורה וגבריאל.

תהליך ההוצאה לאור היה ארוך. קרוב לשמונה שנים. גם משום שב"יד ושם" עוסקים בו זמנית בהוצאה לאור של כתבים רבים, גם משום ההיקף הגדול במיוחד של הספר הזה וגם משום שהפרטים הרבים שהובאו בו, חייבו בדיקה יסודית, הנדרשת ממסמך מדעי שסביר להניח שיתורגם לשפות נוספות.

דבורה נפטרה לאחר עשר שנים של התמודדות עם מחלת הסרטן, ביום 10.10.2010. הצוואה שהותירה אחריה הייתה – להביא את הספר הזה לדפוס. חיים שורר ראה זאת כמשימה ראשונה במעלה, שעליו להגשים, ואת שמחתו ביום שהספר הגיע לידיו – קשה לתאר. ישראל קולקר ואנוכי, שמאוד אהבנו את דבורה, כרבים אחרים, גויסנו ע"י חיים, כדי לסייע לו בקידום התהליכים. היינו בקשר שוטף עם צוות הנשים מעוררות ההשראה בבית ההוצאה לאור של "יד ושם" והזכרנו להן שוב ושוב, עד כמה חשוב לנו שהספר יראה אור.

כעת אנחנו ממתינים לתשובת אנשי "יד ושם" לשאלה מי יקיים את טקס "השקת הספר", תוך שאנחנו מציעים לקחת את האירוע על עצמנו. בסופו של דבר, אם לא יימצא מי שיקבל על עצמו לקיים טקס שכזה, נקיים אותו כאן בגזית, ונזמין את כל המעורבים והעושים במלאכה.

הוצאת הספרים של "יד ושם" קבלה על עצמה את הוצאתו לאור של הספר הזה, מפאת החשיבות ההיסטורית המיוחסת לו. למעשה, זהו התיעוד היחידי המקיף והמדויק כל כך של חורבן הקהילות היהודיות בגליציה המזרחית.

תודתנו העמוקה נתונה כמובן לבית ההוצאה ולמוסד "יד ושם" כולו, לכל השותפים בעשייה, ובראש ובראשונה לחיים שורר, שזכה והגיע ליום הזה. "שהחיינו וקיימנו".

מיכל קריספין