למה קיבוצים נותנים שכר מינימום לחברי קיבוץ?
לפני כמה שנים יצא לי לשוחח עם חבר "כזה" שמקבל שכר מינימום באחד הקיבוצים. הוא סיפר לי שהוא עובד בבית החרושת של קיבוצו, בשכר מינימום, ומרגיש שהוא לא מבין את המצב הזה, והמצב הזה פוגע בהרגשתו כחבר קיבוץ.
בית החרושת "שלו", כך הוא אומר, גומר כל שנה עם רווח של עשרות מיליונים, אבל לו אומרים שלרגל המצב אין העלאות. הוא אומר לי: "איך זה יכול להיות שבבית החרושת שלי, שלנו, שיש לי בו מניות וזכויות, אני מקבל שכר כאחרון הפועלים השכירים?" הוא מוסיף כי רוב רובם של החברים העובדים במפעל משתכרים שכר כפול ומכופל משלו.
המצב הזה נותן לו הרגשה שהמפעל לא שלו, שמעמדו כקיבוצניק אינו שונה ממעמד של פועל שכיר. הוא שואל: האם המפעל היה מתמוטט אם היו נותנים לו עוד כמה שקלים לשעת עבודה? שינוי כזה, גם אם לא היה משנה את מצבו הכלכלי, היה משנה את הרגשתו בקיבוץ!
