המבנה האירגוני

מדור הסטורי • 21/3/2018 כניסות

סיכום המפגש הפתוח בנושא המבנה הארגוני

שהתקיים ב  28.1.12

כינסה את המפגש (בשם הנהלת הקיבוץ), סיכמה  והגישה לעלון:

אסתר לבנון-מורדוך

בערב גשום וסגרירי, לאחר הזמנה לדיון פתוח ומשתף להערות והצעות לגבי המבנה הארגוני, התכנסנו במועדון כ  15 חברים/ות (4 מתוכם חברי/ות הנהלות הקיבוץ והקהילה).  ותודה לטלי ג.ס. שרשמה פרוטוקול.

כדרכו של דיון פתוח, נאמרו דברים במגוון נושאים העולים מתחושות החברים לגבי התנהלות הקיבוץ במבנה הארגוני ובכלל.

ויחד עם זאת, הוצע גם לכלל החברים/ות, המעוניינים, לשלוח הצעות במייל או בטלפון. והמשתתפים/ות במפגש,  התבקשו, מעבר לשיח החופשי, גם לנסח הצעות קונקרטיות. 

המגמה היא שכל החומר הנרשם יוצג בהנהלה לצורך דיון מסכם, יעובד ביחד עם הערות מדו"ח הביקורת על המבנה, ועם הערות מהייעוץ המשפטי, ויוכן לדיון בשיחה ולהצבעות.

אני מציגה כאן את תמצית הדברים שעלו במפגש הפתוח:  

עלה הצורך במתן יותר מקום ולטיפול באספקט החברתי בעבודת הנהלת הקהילה.

הוצע הרעיון שחבר בהנהלת הקהילה יטפל בנושא התקציבי לצד מנהל הקהילה.  הערה נוספת בעניין הייתה שאולי הדבר קשור בסגנון ניהול אישי, שכן היו לנו דגמים שונים, עם איזון שונה בין עיסוק בתקציבים לבין עיסוק באספקטים חברתיים.

עלתה הצעה להפריד מחדש בין תפקיד ריכוז המשק לבין ניהול הכספים בקיבוץ.

התעוררה השאלה האם דרוש דירקטוריון ויו"ר עסקי למשק. היו דעות לכאן ולכאן.

הצעה להגביל את הקדנציות לכל התפקידים הבכירים  ל - 3 שנים, וגם

צוין הרקע למניין קדנציות שונה, למניעת החלפות תפקידים רבים בו-זמנית.

 

בנוסף לכך היו התייחסויות ואמירות שונות על התהליך , כולל הצעות לתהליך יותר ארוך או מרחיב (כגון שולחנות עגולים),  והצעות  לחברים/ות מהציבור לנקוט יוזמות להרחבת השיח בנושא, אם ירגישו צורך בכך.

ברקע של ההערות הספציפיות, נאמר מספר פעמים, שברמת המקרו מסתמן המבנה האירגוני כמבנה טוב ואין צורך לשנות קונצפציה מהיסוד.

לעומת גישה זו, עלתה גם טענה  שהמבנה הירארכי, שהמודל נלקח מהתעשייה ולכן סמכותי מידי, והקונצפציה של דירקטוריונים והנהלות יצרו ריכוזיות יתר. עלתה הצעה שרצוי לבדוק אם במודל אין ריבוי תפקידים ומנגנון גדול מידי.

מנגד נאמר שמודל שנלקח מהתעשייה לא בהכרח גרוע, ואם הוא טוב, ראוי שנשתמש בו.  ובנוסף לכך  נאמר שמבנה ניהולי מאורגן והיררכי אין משמעו  בהכרח שהוא מזוהה רק עם תעשיות, ובהכרח לא משתף. גם בתנועות, ובעמותות חברתיות, ובמוסדות חינוך והשכלה, קיימים מודלים דומים.

בעניין  שיחת הקיבוץ והשיח  בקיבוץ:

נאמר שהשיחות מעטות מידי,  ומרווחות מדי, ורצוי לשנות את מספר המינימום שצוין במודל. יחד אם זאת נאמר שאם בודקים במדויק רואים שלעומת  מספר המינימום שצוין במודל  (לפחות 6 שיחות בשנה) בפועל, מספר השיחות היה רב יותר.  בהקשר של מועדי השיחות, עלתה בעיקר הטענה כנגד האפקטיביות של השאילתות ומרווח הזמן עד לתגובה עליהן. התבקש למצוא פתרון.

עלה רצון ליותר שיתוף בתהליכי החלטות, לחשוב איך בונים גשר שיהיה פחות ניכור בין החברים למוסדות. ובא לביטוי הרעיון  ששיחת הקיבוץ איננה המסגרת הבלעדית לשיח. צויין כי מפגשי ניחותא וחברותא יכולים להיות חלק מפתרון לשיח ומפגש.

נוספה גם המחשבה שצריך למצוא דרכי מודרניות, אולי בעזרת הטכנולוגיה, להגיע לאנשים ולשתף.

עד כאן עיקרי הדברים. צריך גם לזכור שאל המבנה הארגוני מצטרפים המסמכים שאושרו לאחרונה בדבר נוהל ערעורים ודיון חוזר.

 וכאמור, כל הדוברים והדברים יכובדו על ידי הדיון המסכם והמעבד בהנהלת הקיבוץ, ונגיש להצבעה את מה שיימצא אפשרי להביא להחלטה, לאחר שילוב עם הנקודות- הן החיוביות והן הביקורתיות – שעלו מדברי המבקר, ועם הערות משפטיות. 



בלי וירוסים. www.avast.com