קיבוץ גזית

כי האדם עץ השדה?

מול ביתי עומד לו עץ

לקראת חג האילנות,

הייתה לנו מין שיחה שכזאת:

עץ חביב אמרתי לו,

האם לא משעמם לכבודו, ככה לעמוד,

תקוע לו במקום אחד,

האם אינך זקוק לשינוי ותמורה?

ענה לי העץ: ידידי החביב,

ומי אמר שחיי עוברים עלי ללא תמורה?

ממקומי רואה אני את חליפות הטבע,

את הציפורים הבאות לקנן בענפי,

את הילדים המשחקים תחת נופי

את האנשים הצועדים תחת אמירי.

רואה אני כיצד קיבוצכם משתנה,

רבים החברים שכבר אינם אתכם.

ילדים גדלים,

והופכים למבוגרים,

פנים חדשות פוסעות במשעולים.

אתה שרץ ממקום למקום,

טרוד תמיד במאבקים,

 אינך משגיח כמעט בשינויים

בחילופי עונות השנה,

ובמחזור החיים של האנשים.

וכמו שנכתב בתנ"ך

גם במזוריות הנצחית

יש יופי רב:

"עד כל ימי הארץ, זרע וקציר,

וקור וחום, וקיץ וחורף,

ויום ולילה לא ישבותו"

אני במקום עומד, אך העולם סביבי משתנה

העולם משתנה כל הזמן,

וגם אתה משתנה,

אך אתה עסוק במרוץ,

ואת זאת לא תראה.

איתן

פנייה לציבור:

כפי שאתם רואים האתר ממשיך לפעול. הבעיה  היא שרק אני כותב בו (למעט הודעות לעיתים רחוקות מהמזכירות). אמנם אני מביא דברים שכתבו חברים בעבר, ומראיין חברים, אבל בכל זאת אפשר להגיד שרק אני ממש נוכח באתר. מצב זה לא סביר ולא נכון. לכן אני מבקש מכולם (במיוחד מבעלי תפקידים, וממובילי תנועות המחאה בקיבוץ), לפרסם באתר.

תודה