לברור אשמת הפולנים

מדור הסטורי • 20/2/2018 כניסות

שנאה היסטורית ואשמה קולקטיבית

(על רקע המשבר עם פולין)

כתב יואל אמת 19.01.2018

שנאה היסטורית היא תופעה תרבותית ופוליטית. היא נובעת מאירוע קשה על רקע לאומי

שהופך לאתוס המשמר את הזיכרון ומשליך את אחריות האשמים באירוע על יורשיהם

לדורות. שנאה זו משרתת צרכי זהות, מורשת וחשבון נפש..

העם היהודי ידע סבל רב בכל תפוצותיו מהאשמה על מותו של ישו וצליבתו. אותה פעולה

שכנראה נעשתה בהסכמתם של כמה רבנים רדיקליים, הביאה לאין ספור קורבנות, סבל

והגליה בכל דור. השנאה העיוורת וחסרת עילה אישית שהופנתה גם כלפי יהודים

מיטיבים זכתה לתואר "מחלת הרוח של הגויים " על ידי זאב ז'בוטינסקי שחלם על

פתרון ציוני ליהדות הגולה.

הבעיה ששנאה היסטורית גורמת היא שהחשבון עם האשמים באירוע ועם צאצאיהם שלא פשעו מטיל על הדורות

הבאים אחריות היסטורית קולקטיבית שעליהם להתמודד עמה וזאת לא פשוט לשאת.

הגרמנים שמצאו עצמם אחראים לזוועות הנאצים פתרו את בעיית האחריות ההיסטורית

בהסדר התשלומים עם נפגעי המשטר הנאצי, ובהמשך המשטר בגרמניה תומך במדינת ישראל בכל פורום אפשרי

ובאספקת נשק. צעירים גרמנים רבים פועלים ותורמים לאגודות

ישראליות שונות, מאידך חלק מהם הזדהה עם הסבל של הפלשתינאים ופועל גם במגזרם

למטרות הומניות. כך נשמרה מסורת האחריות ההיסטורית של העם הגרמני נכון להיום

וגם יחסים תקינים בשוטף לעומתם ספרד אינה נחשבת (לפחות בחוגים חילוניים) למדינת שואה או מוקצית בגלל

גירוש ספרד והיחסים המסחריים והדיפלומטיים עמה תקינים. זהו מצב אידילי המבטא

נורמליזציה, היעדר האשמה היסטורית וכן השלמה עם הווה חדש ומעשי. גם חלק מהעם

הצרפתי לקח חלק בשיתוף פעולה עם הנאצים והמשטרה שלחה קהילות שלמות להשמדה.

למרות זאת עין עוינות גורפת והאשמה קולקטיבית של כל העם הצרפתי בחלקם בשואה.

הייתה התנצלות של הממשל והיחסים התקינים השוטפים נשמרו לטובת מדינת ישראל.

בפולין עצמה נוצר מצב מורכב. הפולנים היו בהחלט קרבנות של הכיבוש הנאצי וסבלו

מהם רבות, מאידך משהתברר להם שהעדיפות של הגרמנים היא להשמיד את היהודים,

הצטרפו פולנים רבים למאמץ הנאצי ובחסותם אף רצחו מאות ואלפי יהודים כדי להשתלט

על רכושם. היהודים היו תמיד נטע זה בפולין למרות הוותק שלהם, זאת בעיקר עקב

הסתה של כמרים וחינוך קתולי מאשים ומתיר את דמם של היהודים. מאידך יהודים רבים

ניצלו על ידי פולנים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים.

המשקעים הקשים מהעובדה שמחנות ההשמדה העיקריים היו בעיקר בפולין, ובגידתם של

פולנים רבים כלפי היהודים האפילו על מעשיהם של חסידי אומות עולם פולניים.

הזיכרון הלאומי הוא שפולין הינה גיא הריגה של העם היהודי ובמידה רבה זה נכון.

מצב זה מקובע בעבר ומכתיב את ההווה בו היחסים עם פולין היו נורמליים עד כה כולל

השקעות של ישראלים בפולין וביקורים במחנות ההשמדה ובמקביל שמירת האתוס של היות

העם הפולני מעורב במדה רבה בבצוע ההשמדה. התוצאה מכך היתה המשך הטלת אחריות

קולקטיבית והסטורית על הדור הנוכחי שלא גרם לאסון ולא שותף בו. זהו מצב קיצון

שמביא לתגובת נגד כמו בכל תופעה המושכת לקצוות.

נכון להיום הדור הנוכחי בפולין מסרב להתהלך עם אות קין על מצחו ולהיחשב לאשם

בכל מה שקרה בעבר. הדור הנוכחי רוצה להיות משוחרר מאשמה היסטורית קולקטיבית

וזאת בנגוד לרצונם של שרידי השואה ומדינת ישראל לשמר את העבר ועוול שנעשה.

רצונות מתנגדים אלו הגיעו לידי התנגשות והמצב דורש שידוד מערכות. לא ניתן

להכריח עם כלשהו לשאת באחריות היסטורית חסרת מידתיות ואבחנה ואנו צריכים לשים

עצמנו במקומם כקורבנות של האשמות היסטוריות חסרות שחר שרדפו את עמנו. על

מדינת ישראל לשנות גישה כלפי העם הפולני וממשלת פולין כדי לחזור למישור של

יחסים תקינים. הרגעת המצב תאיין את תוכנו של החוק הפולני .

על מדינת ישראל לשנות גישה ולהכריז שהעם הפולני החי כיום אינו אשם בפשעי העבר

של אותם פולנים שרצחו יהודים והסגירו לנאצים. כמו כן יש מקום להודות על תרומתם

והעזתם של פולנים רבים אש סיכנו את חייהם למען הסתרת והצלת יהודים, ולפרסם אם

סיפורים כמופת לדור הנוכחי החי בישראל ובפולין. על המדינה להודות בעובדה שהקמת

מחנות השמדה בפולין הייתה בחירה של הגרמנים והפולנים לא היו אחראים לכך, ויש

להביע צער על כך שחלק מהאוכלוסייה הפולנית ניצלה את המצב כדי לבזוז את רכושם של

היהודים שחיו בפולין כמעט אלף שנה ולקפח את חיי שכניהם היהודים שהטיבו עמם. ויש

להגיע להבנה שזכותה של ממשלת פולין לחקוק חוקים כרצונה, הם ממשל ריבון במדינתו

ואם נערער על זכותו לחוקק חוקים גם לא נעימים לנו, אנו מערערים על זכות יסוד

שיש לכל ממשלה חופשית.

בסופו של יום יש להימנע מהתנגשות עם הכבוד הלאומי הפולני שהקונפליקט מלבה אותו

כי הוא יעצים ככל שממשלת ישראל והארגונים היהודיים ימשיכו לזעוק "אשמים,

אשמים". היחסים עם העם הפולני והאנטישמיות המושרשת בו תגבר, הקשרים יפגעו ורק

אויבי מדינת ישראל ירוויחו מכך . עלינו לשנות גישה בנושא זה שאחרת

התוצאות יחמירו את המצב הקיים ללא כל תועלת. לא יזיק לנו גם חשבון נפש לגבי

העקרון של הפעלת אשמה היסטורית קולקטיבית על עם או מדינה כלשהי, יש מדינות

שמצאו דרך לפיוס בין צדדים פגועים בפרויקטים משותפים. הכלה , מחילה והבנה יסללו

דרך להשלמה ושלום פנימי עם הכאב ועם העולם החיצוני שישראל כל כך זקוקה לו.

הביא לדפוס: חיים שורר

-