תגובת גיורא ברעם לכתבתי "גירוש הסניאיסטים מגזית"
גיורא ברעם חבל איתן שאתה מאמץ גירסה שלדעתי האישית היא שיקרית. דבורה ז"ל(אמא של ניתאי ז"ל מאליפז)היתה אז חייבת לקבל את גירסתו של חזן שהוציאה את האנשים הנפלאים ביותר. את האנשים החושבים מהקיבוצים. פירקו את הראל. כמעט פירקו את שובל. אצלנו ברוחמה הגיעו לשיחת הקיבוץ אמרו מה שאמרו . לא ניתן היה לחבר "הנאשם" להשמיע את דברו. פשוט אחרי שהמנהיג דיבר הוא קם והלך וידע מראש מה תהיה התוצאה. לדעתי לפחות אחד מהחברים שהוצאו מהקיבוץ לא היה לו קשר לסנה. האנקדוטות היו שאחיו הצביע להוציא אותו מהקיבוץ. לימים נסעתי עם אשתי לאיטליה והחבר שירד מהארץ אירח אותנו. כאשר הנושא נידון החבר צחק. על כך נאמר הפנטיות של מפם ההתערבות של הנהגה ברגל גסה בתוך הקיבוץ. חוסר דמוקראטיה מזכיר את הסטלניזים של מפ"ם. אני בהצבעה הראשונה שלי הצבעתי למיקוניס. זה היה בסוף הסטלניזים, אבל היה נסיון למצוא מי לא הצביע מפם גם אז.
Eitan Kalish לא יפה לכנות את גירסתי בשם "שיקרית" כאשר אינך יכול להצביע על עובדה אחת שאינה נכונה. אני מבין שלך יש מטען רגשי סביב הפרשה הזו. לי אין, מכיוון שעד גיל 50 גדלתי וחייתי בתנועה אחרת. אני התחלתי להתעניין בנושא לפני כעשר שנים, דרך ארכיון גזית וסיפורי וותיקים, וספריהם של יגאל צחור ודבורה שכנר ז"ל. אגב העמדה הרגשית של ותיקי גזית כלפי הפרשה ההיא, דומה לשלך - הם מצטערים על מה שקרה.
על העובדות לא יכול היות ויכוח. הויכוח יכול להתנהל בתחום ההערכה: א. האם הסניאיסטים לא העדיפו את הנאמנות לבריה"מ על פני הנאמנות לציונות? ב. האם אפשרי היה בשנות החמישים שתהיינה שתי מפלגות באותו קיבוץ? הניסיון של הקה"מ ממנו אני בא, מלמד שזה לא ניתן, והוא היה הרקע לפילוג בקיבוצי.
גיורא ברעם: איתן מתנצל אבל איני מסתכל ריגשית. קח את קיבוץ הראל שזרקו משם את דני קרוואן, את יעקוב אגמון, ואת העורך המיתולוגי של הג'רוזלם פוסט. אני הייתי ילד קטן בזמן ההוא. אבל משפחת שכנר היתה בצד המאד ימני של מפ"ם. מה שארכיון ואפילו מה שההיסטוריה מלמדת, לא בהכרח זאת תמיד האמת. או יותר נכון האמת הזאת היא האמת הסוביקטיבית. בשואה כול זרם פוליטי פתח ארכיון(גם השומר הצעיר) ואני גדלתי על אמת אחת :מרד גטו ורשה ומרדכי אנילביץ.
אני בטוח שסילוק החברים הסנאיסטים הייתה שגיאה היסטורית. אצלנו בקיבוץ היו כאלו שבלשו אחרי חבר קיבוץ בשם גרשון רבינוביץ כדי לדווח להנהגה האם הוא לא חותר תחתיה. הוא מדור הורי. גם בארכיון רוחמה כנראה ימצא חומר שמצדיק את הסילוק אבל זה לא אומר שזאת האמת ההיסטורית, זה אומר שזאת אמת סובייקטיבית.
Kalish לגיורא היקר, נתחיל מהעובדות. דבורה שכנר הייתה תמיד מאלה שהצטערו על מה שקרה. גם הקטע שהבאתי מספרה, מוכיח את זה. ותיקי גזית כמעט שלא עוסקים במה שקרה, בוודאי שרובם לא מצדיקים את מה שקרה. כמי שנשוי לעוזבת הראל אני מכיר היטב את סיפורה של הראל. נחזור להערכת האירוע: משה סנה הקים מפלגה אנטי-ציונית והסניאיסטים הצטרפו אליה. היום יכול כל חבר לבחור לו את מפלגתו. בקיבוץ הארצי של שנות החמישים, כללי המשחק היו אחרים. הכלל היה "קולקטיביות רעיונית". מי שרצה לחיות בתנועה זו היה חייב לקבל את הכללים או לעזוב. חג שמח.