כמה טוב יש בעולם
יום שקוי שמש
לאחר ימי הסגריר.
את המזגנים כיבינו,
חלונות לאוויר הצח פתחנו,
ולצליליו של מוצארט האזנו.
יצאנו אל הדשאים הזוהרים
באורות השמש הזהובים.
אמרנו שלום לכל החברים,
גם לאותם שאיננו אוהבים.
לקחנו את הכלב לטיול,
נתנו לראש מנוחה מדאגות,
וגם מתכניות.
הבנו שאת העולם כבר לא נשנה,
הסתכלנו על הפרחים שבגינות,
וחשבנו לעצמנו:
כמה טוב יש בעולם,
ואנחנו כמעט שבו לא הבחנו.
