ספר קראתי...

שונות • 19/12/2017 כניסות

ספר שקראתי...

קשה להיות יהודי באמריקה

בעקבות ויכוחים שהיו לי עם פרופסור להיסטוריה אמריקני על זהות יהודית, על גולה, ועל מרכזיות א"י בזהות היהודית שלנו, התחלתי להתעניין בבעיות הזהות של היהודי האמריקני.

הנושא בסיפור הראשון, בספר הסיפורים של פיליפ רות "היה שלום, קולומבוס" (1959), הוא לכאורה סיפור אהבה שנכשל ומגיע לסופו, בין בחור ובחורה יהודיים – ניל וברנדה - בגלל שהם באים ממעמדות שונים. אך תוך כדי המעקב אחרי סיפור האהבה שלהם, עוקב המספר אחר היעלמות המורשת היהודית והזהות היהודית בקרב הדור השני של היהודים.

הדור הראשון, ההורים של ניל וברנדה עדיין מחזיק בערכים יהודיים, כמו המשפחתיות למשל, במנהגים יהודיים, כמו השתייכות לזרם יהודי מוגדר – הרפורמים, הקונסרבטיבים, או האורתודוכסים, וגם ביקורים סדירים בבית הכנסת. הדור הזה עדיין שולט באידיש ובביטויים יהודיים (כמו הביטוי "גאנעב" =גנב).

לעומת זה –ניל – המייצג את דמות האינטלקטואל היהודי, בן הדור השני למהגרים, מכיר את כל הסמלים היהודיים אבל הוא מזלזל בהם. הוא לא יודע לאיזה זרם יהודי הוא שייך, והוא כמובן לא הולך לבית כנסת. לשיא בלבול וחוסר הזהות שלו הוא מגיע כאשר הוא נכנס לכנסיה קתולית, על-מנת להתפלל לאלוהים, שיעזור לו ברגע של משבר באהבתו לברנדה.

גם מבני היהודים העשירים המספר לא חוסך שבטו. אבי המשפחה אומר על בניו שהם לא יודעים כלום ביהדות. את עולמו של אחיה של ברנדה ממלא הכדורסל. את כלתו מעניינים השמלות ושאר סמלי המעמד. ברנדה אהובתו של ניל היא בחורה אינטיליגנטית, אך עולמה הרוחני אינו ברור כלל, והרושם הוא, שהיא שקועה בתענוגות החושים יותר מכל (זה מה שמונע מניל להתאהב בה).

ניל הוא בן למעמד סוציו-אקונומי נמוך, והוא מסתייג מהליכותיהם של בני המעמד העשיר היהודים. הוא מראה אותם בכל ריקנותם וחומרנותם, ומעדיף עליהם את בני המיעוט השחור. מצד שני הוא מזלזל במשפחתו המושרשת במסורת היהודית.

לשיא אובדן הדרך מגיע ניל כאשר הוא לוחץ על חברתו להתקין לעצמה "טבעת" נגד כניסה להריון, כמקבילה לטבעת שכלתו של אחיה תקבל ביום החתונה המתקרב. נראה כי המספר עם כל הבוז שלו לבני המעמד הגבוה היהודי, מבין כי הם שמחזיקים במנהגים ובמסורת במידה כלשהי, עדיפים על פני ניל, שאיבד לגמרי את זהותו. ה"טבעת" הזו, שמבטאת את כל פריקת הזהות היהודית שלו, היא גם שמביאה לקץ הרומן שלו עם ברנדה בת העשירים, כאשר היא מתגלה למשפחתה.

בסיפור אחר בקובץ – "מגן האמונה" - אנו נתקלים בבעיות של חיילים יהודים ומפקדים יהודיים בצבא האמריקני. החיילים היהודים מנסים לשמור על חלק מהמצוות, ומצד שני הם לא רוצים שתיווצר סטיגמה שהם משתמטים מחובות מסויימות בחסות קיום מצוות יהודיות. הם מבקשים את עזרת הסמל היהודי שלהם, להרחיב את תחום המצוות והפריוולגיות שיזכו בהן. הסמל מתלבט מאד. הוא מרגיש שיש משהו לא כשר ב"אחווה" היהודית הזו. הוא מרגיש שהיא חותרת תחת זהותו האמריקנית, אבל הוא לא יכול להימלט מרגש הסולידריות עם בני עמו.

מסיפור לסיפור, בספר הסיפורים הזה, ההתנגשות בין הזהות היהודית הולכת ומוחרפת. הזהות האמריקנית נתפסת אצל רות, כרדיפה אחר הנאות החושים, אחר הנעורים, אחר העושר החומרי וההנאות החומרניות. הזהות היהודית אצל רוב גיבוריו כמעט ואבדה לגמרי. אצל חלק מהם היא קיימת עוד בקיום ערכי המשפחה, הנאמנות לאשה ולילדים. אבל הזהות הזאת עומדת בפני מתקפה חזקה של הערכים האמריקנים, ולרוב היא קורסת בפניהם.

 

בסיפור האחרון, הגיבור, יהודי עו"ד, קצת לא יציב בנפשו, אינו מצליח לגרש מהעיר ישיבה של ילדים ניצולי שואה, המוחזקת ע"י יהודים חרדים, שאינם "מתאימים" לאווירה של עיר השדה האמריקנית. הקונפליקט הפנימי, בין הזדהותו עם אותם יהודים ערכיים, המסתפקים במועט ומטפחים את המסורת, לבין דרישות אנשי העיר, גורם לו להשתגע ולאמץ לעצמו זהות של יהודי חרדי.

 

איתן קליש