החיים הם בחירה או מקרה?

שונות • 11/1/2018 כניסות

ישבתי עם חברי ואשתו בחדר-האוכל, בארוחה של ליל שבת. השיחה התגלגלה על הנושא איך כל אחד מאתנו הגיע לקריירה שלו, ומכאן התגלגלה לשאלה הפילוסופית שבכותרת.

אני ייצגתי בתקיפות את העמדה שחייו של אדם הם פרי בחירתו. חברי אמר שאם הקבוץ לא היה שולח אותו ללמוד על-מנת שיהיה מורה, הוא היה נשאר לעבוד בלול. אמרתי לו, אבל עובדה שלאחר ההכשרה הראשונית לא חזרת ללול, וביקשת מהקיבוץ לעשות תואר ראשון ושני ואח"כ שלישי.

הוא אמר לי אתה מכיר את הסיפור של חוליו איגלסיאס? אז תשמע – איגלסיאס היה שוער מצליח בקבוצת ברצלונה. יום אחד הוא עשה תאונת דרכים קשה והשיקום ארך שנתיים. בינתיים מישהו הביא לו גיטרה, והיות והיה לו עודף זמן פנוי הוא התחיל לנגן עליה וללוות את עצמו בשירה. אח"כ הוא נעשה לזמר מפורסם.

שאלנו את אשתו של חברי שישבה לשמאלו מה דעתה – היא אמרה שהכל מכוון ע"י כוח עליון. שאלנו את השכן מימין, שעובד כבר 30 שנה במפעל לדעתו – הוא אמר ודאי שהכול מקרה או מזל – מה אני הייתי נשאר במפעל 30 שנה מבחירתי?

לאחותי החיה בקבוץ כל חייה הייתה תשובה מעניינת: תראה, אנחנו, הילדים הראשונים של הקיבוץ, לא ממש בחרנו בחיי קיבוץ. אבל עדיין אני יכולה לבחור יום יום איך אני חיה בקיבוץ.

חשבתי על חיי – והגעתי למסקנה שעד גיל מסויים לא בחרתי בחירות – לא בתחום העבודה, ולא בתחום הזוגיות, וגם לא האם אחיה בקיבוץ או לא. אבל בערך בגיל 35 התחלתי לעשות בחירות בכל התחומים האלו, וכך צריך אדם לחיות.

חז"ל אומרים: הכל צפוי והרשות נתונה. כלומר, משמיים יודעים מה יהיה גורלך, ובכל זאת - חופש הבחירה בידיך. או שהם אומרים: הכל בידי שמיים חוץ מן ההחלטה להיות ירא שמיים. וכך גם סבור הרמב"ם הכותב כי אל לך לחשוב כי נגזר עליך משמים להיות רשע – אתה הוא שבוחר, אם להיות צדיק או רשע.

איתן