מחאה שהצליחה

מדור הסטורי • 29/5/2018 כניסות

מחאה שהצליחה – המאבק לשחרור גלעד שליט

מוצאי שבת, נר רביעי של חנוכה, עליתי עם בני משפחתי וקומץ פעילים מעמק יזרעאל להדליק נר באוהל המחאה של משפחת שליט. אפיתי עוגיות טובות, הילדה שלי כתבה על סביבון תוצרת בית עץ יצוק את הכתובת: נס גלעד יהיה פה ויצאנו לדרך.

לאט לאט התקבצו עשרות אנשים על המדרכה ברחוב ליד האוהל. הערב הוזמנו פעילי צמתים מרחבי הארץ והם הגיעו. הטקס היה מרגש, פתח בדברי טעם שמשון ליבמן, ראש מטה המאבק, כשהוא עומד על במונת, לצידה חנוכיה עם נרות ארוכים ואפילו מערכת הגברה יש. אנחנו מתכנסים בין הגדרות הניידים של המשטרה, כי המדרכה צרה מלהכיל. יש קטעי שירה ומזמינים נציגים שונים להדלקת הנרות. שרים מעוז צור ועולות נשים, הרוב נשים, להגיד את שבליבן. האחת פעילה באחד הצמתים והאחרת באה כאמא שפוקדת את האוהל לעתים קרובות. לא קלטתי את שמן אבל את המסר כן. בקול רועד דיברו הנשים הללו ואמרו עד כמה הן מתביישות לעמוד כך חג ועוד חג, שנה ועוד שנה ולנסות להבקיע את ליבם של מקבלי ההחלטות.

להן וודאי שאין מה להתבייש, בכלל בושה הוא לא הרגש שהציף אותי. באותו סוף שבוע בו נצמדנו למסכים וראינו איך שולט בנו משטר הרוחות וזורע אש והרס, לא קשה היה לחבר בין תחושת חוסר האונים מול לשונות האש לבין אותה תחושה של חוסר אונים מול מצב הדברים בהקשר של גלעד שליט. בשני המקרים האדם עומד בתחילת האסון אך בעוד באסון הדליקה איבד האדם את השליטה אל מול הטבע החזק כל כך, בעניינו של גלעד שליט יכול בכל יום להחליט בן אדם ולהכריע להשיב אותו הביתה, שום כוח אל-אנושי איננו מונע זאת.

למרות זאת עמדנו ליד האוהל בשקט, כמעט אותו השקט בו עמדו אנשים אל מול הכרמל הבוער. מצקצקים מבפנים ו...? יומיים לפני אסון הדליקה פירסמה קבוצה של קצינים גבוהים מכתב אל ראש הממשלה וקבעו שהמסר העולה מהפקרתו של גלעד שליט, מסכן את ביטחון המדינה יותר מאשר שיחרורם של מחבלים. סלקום נפלה, האש התלקחה והמכתב עם המסר ועם המחאה התפוגג אף הוא.

בצדו השני של הרחוב בו ממוקם אוהל המחאה, התקבצה קבוצה במרכזה היה איזה להטוטן של אש שעשה מופע קטן לכבוד החנוכה. הרי לשמוח לכבוד החג לא צריך מול בית ראש הממשלה, אז מה הם עשו דווקא שם? איזו אטימות או אדישות או התנגדות, לא ברור אבל החריף את התחושה של קול קורא במדבר.

בשיחה שהתנהלה אחרי שהתרחקנו משם אמרה אחת הבאות שהיא גם השתתפה בצעדה הגדולה ההיא אבל אין לה אשליה שראש הממשלה הזה, או אולי בכלל, יחזיר את גלעד שליט. אז עבור מה את מתאמצת? להראות למשפחה שהם לא לבד, ענתה. לא רק הם לבד, חשבתי בליבי, גם אני ואולי גם רבים אחרים שמגיעים לשם חשים איזו בדידות מקפיאה, גם במזג אויר שכזה.

אלמונית

והיום מה אנו עושים למען שחרור מנגיסטו?