ספרה של יוכי ברנדס

שונות • 15/1/2018 כניסות

הפרדס של עקיבא, ספרה של יוכי ברנדס.

"רבי עקיבא הוא מהדמויות הנערצות אך גם החידתיות והשנויות במחלוקת ביותר בפנתיאון האישים של העם היהודי. בספרה החדש משרטטת יוכי ברנדס את סיפור חייו של רבי עקיבא מזווית ראות חדשה. היא מפענחת את הכרעותיו הדרמטיות של הרועה הבּוּר, שבגיל מבוגר הפך למנהיג כריזמאטי, ומעניקה לנו הזדמנות נדירה לפגוש את חז"ל לא כמושג ערטילאי, אלא כבני אדם."

עד כאן הפירסומת לספר כפי שהופיעה בגב הספר. לאחרונה הופיעו גם ביקורות המזלזלות ביוכי ברנדס וגם בספר הזה, ואני רוצה בטור זה להגן על כבודה וכבודו של הספר, אם כי עבר זמן רב מאז שקראתיו.

קודם כל רציתי לציין את ידיעותיה רחבות ההיקף, של ברנדס, בכל המדרשים והאגדות התלמודיות הנוגעות לר' עקיבא, למוריו ולחבריו. ברנדס מצליחה לשלב ברומן שלה, את כל האגדות האלו, את כל החומר הרב והמפוזר בים הספרו התלמודית, בצורה משכנעת מאד.

עניין שני שייאמר לשבחה של ברנדס הוא החידושים שהיא מחדשת מבלי לסתור את הבסיס של המקורות שעליהם היא מסתמכת. תוך העמקה פסיכולוגית בנפש הדמויות המרכזיות.

"ר' עקיבא רועה צאן של בן כלבא שבוע היה.
ראתה אותו בתו שהוא צנוע ומעולה.
אמרה לו: אם אתקדש לך, תלך לבית הרב?
אמר לה: 'כן'.

התקדשה לו בצנעה ושלחתו.
שמע אביה הוציאה מביתו, הדירה הנאה מנכסיו.
הלך ישב שתים עשרה שנים בבית הרב.
כאשר בא, באו אתו שנים עשר אלף תלמידים.
שמעו לאותו זקן שהוא אומר לה : עד כמה את נוהגת כאלמנה חיה.
אמרה לו : אם לי ציית, ישב שתים עשרה שנים אחרות.
אמר: ברשות אני עושה.
חזר הלך וישב שתים עשרה שנה אחרות בבית הרב.
כשבא, באו אתו. שמעה אשתו, הייתה אשתו יוצאת לקראתו.
אמרו לה שכנותיה: שאלי כלי לבוש והתכסי.
אמרה להן: יודע צדיק נפש בהמתו.
כאשר הגיע אליו, נפלה על פניה ונשקה את רגליו.
היו דוחפים אותה תלמידיו.
אמר להם: "שלי ושלכם, שלה הוא".

שמע אביה שבא אדם גדול לעיר

אמר: אלך אליו, אולי יפר את נדרי [שהידרתי את בתי מנכסי]

בא לפני רבי עקיבא.

אמר לו [רבי עקיבא]: האם היית מדיר את בתך לו הייתה בוחרת להתחתן עם תלמיד חכם?

אמר לו [אביה]: הלוואי והיה יודע אפילו פרק אחד, אפילו הלכה אחת.

אמר לו [רבי עקיבא]: אני הוא.

נפל [אביה] על פניו, נשקו על רגליו, ונתן לו מחצית ממונו.

בתודעה המסורתית השתמר זכר אהבתם של רחל ועקיבא, כאהבה ללא גבול בעיקר מצידה. ברנדס כופרת בכך. לדעתה, רחל אמנם שלחה את עקיבא ללמוד, אבל הוא כעס עליה על-כך. הוא רצה להמשיך בחייו הפשוטים כרועה. עקיבא העניש אותה בכך שניתק איתה כל קשר במשך 12 שנים. דבר זה עומד בניגוד לכל ההוראות ההילכתיות ביחס לחובות תלמידי חכמים לנשותיהם, החייבים אחת לחודש לקיים יחסי מין עם האשה שלהם, ובמקרים מיוחדים קיבלו אישור, עקב לימודים במרחקים להעדר מהבית לתקופות ארוכות יותר (ראה תלמוד בבלי, מסכת כתובות).

יחסו המתנכר של עקיבא, שכל אותן שנים לא בא לבקר אפילו פעם אחת את אשתו ובניו, (כך זה במקור התלמודי!) הוליד אצל רחל שנאה עזה אליו, עד שהיא מוכנה לוותר עליו לטובת מטרוניתא רומאית.

לברנדס יש חידוש מעניין לגבי מה ראו הארבעה שנכנסו ל"פרדס" וכיצד זה מתקשר לתמיכתו התמוהה של עקיבא במרד בר-כוכבא שלא היה לו סיכוי להצליח. אבל לא אעשה ספוילר.

קריאה מהנה, למי שעוד לא קרא.

איתן קליש