המעבר ממודל "משולב" ל"רשת בטחון"

מדור הסטורי • 22/11/2017 כניסות

הדיונים שהובילו למעבר מהמודל המשולב, למודל גזית 2016 (נכתב ב-2013)

שאלנו חברים איזה מודל עדיף בעיניך?

בימים אלו כשהקיבוץ מתלבט בין "מודל גזית המשופר" לבין מודל "כפר מסריק" (מודל רשת בטחון), יצאנו לשמוע מה דעת החברים על המודלים העומדים לבחירה, והצגנו להם את השאלות הבאות:

מה לדעתך ההבדל העקרוני בין שני המודלים?

• מה היתרונות והחסרונות של כל מודל?

• לאיזה מודל את/ה נוטה?

מנחם הולצמן: במודל כפר מסריק לא קיימת תקרה לגובה ההכנסה שתקבל משפחה, כי ההכנסה של החבר נקבעת לפי כמה שהוא מרוויח פחות המיסים שהוא משלם. במודל שלנו ההכנסה הולכת לקיבוץ, והחלק שהחבר מקבל הוא מוגבל ע"י תקרה שנקבעה. זה ההבדל העקרוני. אמנם הם אומרים שהפער יהיה רק 1 ל-2, השאלה היא איך עושים את זה לפי שיטתם. אייל רייז אמר שיש כבר כמה חברים אצלם שחורגים מזה, ואם יש כבר עכשיו "חריגים" בעתיד זאת תהיה שיכבה שלמה.

הבדל שני הוא שלפי מודל כפר מסריק, הסבסוד על ענפי השרות ייעלם במשך הזמן. למעשה השיטה של כפר מסריק, היא השיטה הנקראת ברחבי התנועה הקיבוצית, "רשת בטחון". אני מעדיף שיעשו שינויים במודל גזית ולא נעבור לשיטה השנייה.

איתן אוסטרובסקי: ההבדל העקרוני הוא ביחס לקליטה. מודל גזית הוביל את הקליטה בגזית לקיפאון, שפירושו סגירת הדלת בפני הבנים, ירידה בהכנסות הקיבוץ, וצמצום מספר החברים. הדרך לחידוש הקליטה היא אימוץ מודל כפר מסריק.

טלי ג.ס: כל מה שאני מבקשת מחיים בקיבוץ הוא שתהיה כאן חברה שונה: צודקת יותר, סולידארית יותר, מגוננת יותר, איכפתית לאחר יותר. כמה שאפשר שונה מהחברה הישראלית העכשווית שאני לא רוצה לחיות כמוה.

יחד עם זאת אני מבינה שאני במיעוט ולא רוצה להישאר כאן לבד. אני מבינה שאם יותר אנשים היו רוצים לחיות בקיבוץ שיתופי, הם היו מגיעים לכאן בשנים שעברו והם לא הגיעו. מכאן שיש להגיע להסדרי חיים שיתנו את האפשרות לאנשים שרוצים חיי קהילה שונים מהחברה החיצונית מצד אחד ושלא רוצים להיות קיבוץ מסורתי מצד שני.

אני מבינה שהעיקרון הוא די פשוט: איך שנחלק את ההכנסות בין הפרט לקהילה, ככה נחיה. אם נשאיר יותר בקהילה יהיו יותר שירותים משותפים, יותר אפשרות לתמוך אחד בשני וכד'. אם נשאיר פחות לקהילה, יהיו פחות שירותים משותפים ופחות אפשרות לתמוך אחד בשני וכד'.

לכן, השאלה היא לא באיזה משני המודלים נבחר אלא באיזו דרך חיים נרצה לחיות, לפי החלטה זאת נחלק את ההכנסות בין הפרט לקהילה.

מודל גזית - אל מול אתגרי העתיד/ בתיה רותם

לעתים קרובות בתשובה לשאלה איך אתה מתייחס למודל שלנו עונים לך: "טוב לי כפי שהוא"

אני יוצאת מהנחה חיובית לגבי עצם המודל. אך אני מבחינה במספר בעיות שעלינו לפתור ואינני רואה כיצד ניתן לפתור אותן במסגרת המודל הקיים כפי שהוא, אפילו אם נכניס בו תיקונים.

*בחוג בית בו השתתפתי שמעתי מפי חברים צעירים שהתקציב שהם מקבלים לא מספק את צורכיהם.

* ההוצאות המשותפות (העקיפות) עלו מ-1900 ₪ בשנת 2008 ל-3963 ₪ ב- 2011

יש לשער שבשנת 2012 הוצאות אלו ימשיכו לעלות. אני רואה שתי סיבות עיקריות לכך:

א'. רוב התקציבים המשותפים נשארו כפי שהם או עלו למרות קיטון במספר התקנים.

ב'. בין שנת 2009 לשנת 2011 מספר התקנים ירד ב-25% . אני מניחה שמגמה זאת תימשך היות שאין מצטרפים חברים חדשים. כתוצאה מכך אנו עומדים בפני הברירה: להקטין את ההוצאות המשותפות או להשתמש ברווחים לכיסוי הוצאות אלו במקום להפנות אותם לבניה או מענקי רווחים. ייתכן שהדבר הזה יעמוד בסתירה עם ההחלטות שלנו בדבר "שיוך נכסים".

*הבעיה המרכזית המעיקה עלינו זו "הצמיחה הדמוגרפית".

החלטנו שהבנים יצטרפו לקיבוץ במעמד של בנים בעצמאות כלכלית.

הבסיס של מודל גזית הוא תקציב התקן, ואילו המודל של כ. מסריק מבוסס על ההכנסה הישירה כששמירת הפער מתבצעת ע"י מיסוי פרוגרסיבי לפי רמת ההכנסות, כל זה תוך שמירה ושריון תקציבי ערכי הליבה ותקציבים אחרים על פי החלטותינו העתידיות.

מודל כ. מסריק פותח לנו את האפשרות שכל החברים יהיו במעמד שווה.

על אף הספקות שהן גם נחלתי אני סבורה שאפשר להבטיח גם במודל כ. מסריק את ערכי הקיבוץ באותה מידה כמו במודל הקיים שלנו.

(המשך יבוא)

icon-envelope-tick-round-orange-animated-no-repeat-v1.gif בלי וירוסים. www.avast.com