האם ניתן להעביר ערכים מדור לדור?

איתן קליש • 9/6/2018 כניסות

האם ניתן ורצוי להעביר ערכים מדור לדור?

(לכבוד יום המשפחה, ובעקבות כתבתו של אורי ובר, חזון חדש לקיבוץ, ידיעות קיבוץ, 12.02.10)

זוהי שאלה שהורים רבים מתלבטים בה. יש כאלה שסוברים שלא צריך לנסות להעביר ערכים ניסיון חיים וכדומה מדור לדור. למשל כך סבור ג'ובראן חליל ג'ובראן בשירו "על הילדים". הוא אומר שאנחנו ההורים רק "הקשת" שממנה נורים החיצים לכיוון שהילדים יחליטו עליו:

"ילדיכם אינם ילדיכם כי פרי געגועי החיים אל עצמם. באים המה דרככם, אך לא מכם. חיים עמכם, אך אינם שיכים לכם. תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם. כי לא לכם הגיגיהם. גופם ישכון בבתיכם, אך לא נשמתם. כי נישמתם מסתופפת בבית המחר, שם לא תוכלו לבוא אף בחלומותיכם. אפשר לכם לחפוץ להיות כמוהם, אך אל לכם לעשותם כמוכם. כי החיים פניהם קדימה, לא אחור. אין הם מתרפקים על האתמול. אתם הקשת, ממנה, כחצי חיים, ילדיכם שלוחים. הקשת מבחין בשובל על-פני נתיב הנצח. הוא, ברצותו, כופף קשתכם, למען חציו, הנורים למרחקים. התרצו לידיו המותחות קשתכם, כי אוהב הוא את החיצים במעופם, גם את הקשתות הניצבות דרוכות".

נראה לי שבאופן טבעי קשה לנו לקבל את הגישה הזו, למרות שיש בה אמת מסויימת, שכן אין ספק שכל דור שונה מקודמו. הורינו בני הדור הראשון, הטעינו אותנו בהרבה ערכים, אך אני תוהה עד כמה בני הדור השני שהפריט את הקיבוצים הפנימו את הערכים האלו.

חז"ל לא היו בעד נתק בין-דורי כדוגמת ג'ובראן.

למעשה חז"ל דגלו בחינוך של "החדרת" ערכים מדור לדור, כלומר הרבה מעבר למסירת ערכים, שקצת מזכיר את החינוך שאנחנו בני הדור השני קיבלנו:

"חנוך לנער על-פי דרכו" (משלי,כב, ו) רבי אליעזר אומר: אם חנכת בנך עד שהוא נער בדברי תורה, הוא מתגדל והולך, שנאמר: "גם כי יזקין לא יסור ממנה" (שם). ורבי יהושע אומר: כפרה זו כשאינה למודה לחרוש קשה עליה בסוף, וכזמורה זו של גפן, שאם אין אתה כופפה כשהיא לחה, כשתתקשה אין אתה יכול לה" (ספר האגדה, תצו).

במרכזה של כתבתו של אורי וובר עומדת האמונה שניתן להעביר ערכים ובמרכזם הוא מציב: "ציפייה לאמון הדדי בסיסי; לנכונות של אנשים לשתף פעולה בינם לבין עצמם; לקרבה ולסולידריות בין האנשים; להשתתפות חברתית ולפעילות משותפת" ועוד דברים מסוג זה. אורי מוסיף כי "מרוב הסדרים נשכח שהעיקר אינו התקנון אלא הנשמה אותה "הרוח" שההסדר אמור לבטא".

אורי, אני מאמין בערכים האלו שציינת , אך בכל זאת שואל אותך: איך תנחיל את הערכים לדור השני השלישי והרביעי? אתה מדבר על ערכים שצומחים מלמטה, מתודעת הדור, אבל בקיבוצים רבים, דור הוותיקים מצא עצמו עם פנסיה קטנה, אז איך תחנך את הצעירים על אמון הדדי? חברים היו רגילים לערבות הדדית של 100 אחוז בתחום הבריאות והחינוך, ועכשיו בקיבוצים רבים היא ירדה ל10-20% בקיבוצים רבים. איך תהיה אמונה בשותפות בתנאים כאלו?

לכן אינני חושב שאתה צודק כאשר אתה מתנגד ל"תקנונים" ולעיסוק בהם, ומטיל את יהבך על "יחסים אישיים, ואינטרקציה ביניהם". רק תקנונים יגנו על החברים וכל חברה מתוקנת משקיעה את מרצה בחקיקה לטובת החלשים, וגם הקיבוצים משקיעים ביצירת תקנונים ממיטב כספם כאשר הם מגייסים עורכי דין ליצור את אותם תקנונים.

אני מסכים עם "החזון" שלכם במועצה איזורית "אשר", ומאחל לכם הצלחה בהחדרתו לקיבוצים, אבל אני די סקפטי לגבי היכולת של בני הדור השני להעביר ערכים כאלו, לאחר "רעידת האדמה" שהתחוללה בקיבוץ .

נ.ב: בקיבוצי הפנסיה של הוותיקים גבוהה מאד, החינוך מסובסד ב-50 אחוז, והבריאת מסובסדת באחוזים גבוהים. מצב זה מאפשר להעביר את ערכי השיתוף והשוויון לדורות הבאים, כמו שהוא תוצאת ערכים אלו.

איתן קליש