נשות "השומר" ותקרת הזכוכית/ ספר חדש

מדור הסטורי • 9/4/2018 כניסות

"השומרות שלא שמרו"

סמדר סיני, יד-טבנקין, הוצאת הקה"מ – ספריית פועלים, 2013

הספר מגולל את פרשת חייהן של נשות "השומר", לצידם של השומרים בתקופת העלייה השנייה, ואת התפתחותו של "קיבוץ השומר" – כפר גלעדי. הספר מבוסס על מחקר מדעי היסטורי קפדני, ושימוש בקטגוריות סוציולוגיות מדעיות, ולמרות זה הוא מצליח לרגש את הקורא. האם הוא נוגע ללב בגלל גורלן הקשה של הנשים שהתלוו לשומרים בחיי הנדודים שלהם? האם זה בגלל שרבות מהן נותרו אלמנות? האם זה משום הקרבן שהקריבו עם מותם של חלק ניכר מילדיהם הראשונים, האם זה משום שרובן נכשלו בשאיפתן לזכות לשיוויון מול הגברים ב"השומר"?

כל הנושאים הללו עולים בספרה של סיני, והם נוגעים ללב הקורא. ניתן היה לקרוא לספר "החלום ושברו". רוב החלומות קרסו ונפלו. שומרים רבים נפלו בהתנגשויות עם הערבים. החלום לחיות חיי נדודים כשומרים בכל רחבי הארץ נגוז כעבור כמה שנים, בלחצן של נשי השומרים ותופעת מות התינוקות בגלל התנאים הבלתי אנושיים של חיי משפחות "השומר". בתחילה הם עברו להתיישבות קולקטיבית בתל-עדש (תל-עדשים), וכעבור כמה שנים עברו להתיישבות שיתופית בכפר-גלעדי. החלום לעמוד בראש הכוח היהודי לכשיקום, נגוז כאשר "השומר" פורק ב-1920, ואת מקומו ירשה "ההגנה" שנוסדה ונוהלה ע"י ההסתדרות ומפלגת "אחדות העבודה".

למעשה לא היה לארגון סיכוי לעמוד בראש כוח המגן של הישוב. הארגון היה קטן (ב"השומר" היו בימי השיא שלו 1913 - 1914, 103חברים, כולל 23 חברות, כותבת סיני). הקונצפציה שלו הייתה של ארגון סגור המתאים רק לנבחרים, בניגוד לתפיסה של ה"הגנה" שכל גבר ישא נשק וישתתף בהגנה על הישוב. הניסיון שלו ב-1920 להקים ארגון צבאי משלו, למעשה ארגון שפרש מההגנה, נכשל. יחד עם זאת אפשר לומר שארגון השומר קבע ועיצב את האידיאל של ההגנה העצמית, של היהודי הלוחם בארץ ישראל, האידיאל של הגבורה, בעצמה ובצורה ששום ארגון לא עשה לפניו.

החלום הבולט ביותר שנשבר בספר שלפנינו הוא חלומן של הנשים כפי שנרמז מהכותרת של הספר. חברות "השומר" ונשי השומרים לא השתתפו בשמירה, לא השתתפו באסיפות "השומר", והודרו מכל העניינים הבטחוניים. גם בתחום העבודה הן לא הצליחו לפרוץ למקצועות "הגבריים", והן נדחקו לאורח חיים דומה לאמהותיהן – גידול ילדים, בישול וכו'. גם כאשר הקבוצה עלתה להתיישבות בכפר גלעדי וייסדה קיבוץ, רוב הנשים עבדו במקצועות הנשיים הקלאסיים. פרט למניה שוחט ורחל ינאית שהצליחו בכוח אישיותן המיוחדת להתמקם בהנהגת "השומר", רוב רובן של נשות השומרים לא הצליחו לפרוץ את "תקרת הזכוכית".

איתן קליש