הספר "כרוניקה" יוצא לאור בקרוב

מדור הסטורי • 7/11/2017 כניסות

יהושע שכנר ז"ל, "כרוניקה של מות הזמן היהודי בעיר טלוסטה וסביבותיה (1941 – 1944)"

שלום חיים שורר,

7.11.2017

אני שמחה לבשר לך שכתב היד כבר מעומד וההתקנה הסתיימה. מההוצאה לאור שולחים לי עותק להגהה אחרונה ואז יועבר לדפוס.

עכשיו אני בטוחה שהוא יראה אור לפני יום השואה ויקבל את החשיפה הראויה.

 הרבה בריאות

בלה

על הספר / מיכל קריספין

הספר שעל הוצאתו לאור מתבשר חברנו חיים שורר הוא "כרוניקה של מות הזמן היהודי בעיר טלוסטה וסביבותיה (1941 – 1944)" מאת יהושע שכנר, בתרגומו מאידיש לעברית. הספר נשלח לעריכה לד"ר בלה גוטרמן ב"יד ושם" ע"י דבורה שכנר ביום 1.10.2010, עשרה ימים לפני מותה של דבורה.

למי שלא זכה להכיר, דבורה שכנר נמנתה על וותיקי הקיבוץ, יוצאי ארגנטינה, שלאחר שנות עבודה מאוד חלוציות בפלחה, סיימה בהצטיינות יתרה את לימודי התואר הראשון בהיסטוריה והייתה למחנכת ומורה מאוד אהובה ונערצת במוסד החינוכי המשותף עם קיבוץ עין-דור. היא מלאה תפקידים מרכזיים בגזית, ובשנותיה האחרונות עבדה ליד מכונה במפעל, כשבמקביל היא שוקדת על הוצאתם לאור של שני ספרי העדות המדהימים על תקופת השואה, שנכתבו ע"י יהושע שכנר, אביו של גבריאל, בן-זוגה של דבורה ואבי בניה, דני וניתאי. ניתאי קיפח את חייו שנים קודם לכן בתאונת דרכים, בעת שהיה בדרכו לקיבוצו בערבה הדרומית – אליפז, בהיותו בן 32. דני חי מזה שנים ארוכות באנגליה עם ברברה ושני בניהם.

הקשר בין דבורה לד"ר בלה גוטרמן, עורכת בהוצאת הספרים של "יד ושם", נוצר דרך העבודה המשותפת על ספרו של יהושע שכנר, "מחכים ללנק, יומן מהבור", שיצא לאור בהוצאת "יד ושם" בשנת 2009. הספר הוא יומן אישי שנכתב באידיש בכתב יד צפוף בקובץ מהודק של מחברות, שהמתינו לפרסום במשך 64 שנים, ואחרי השקעה אדירה של אנשים רבים, ובראשם דבורה, הפכו לספר, שכרוכים בו יותר מ-400 עמודים מודפסים בשפה העברית. את עיקרה של מלאכת התרגום עשה חברנו חיים שורר, חברו הקרוב של גבריאל, שבמשך שנים ארוכות תרגם בהתנדבות עבור בית ההוצאה של "יד ושם" מאידיש לעברית. הספר מהווה תעודה נדירה, המתארת באופן מפורט את חייהם של 14 אנשים, שהסתתרו בבור במכרה נטוש אי שם בגליציה במשך עשרת החודשים האחרונים של המלחמה, וביניהם יהושע שכנר ובנו גבריאל, שניצלו מגירוש למחנות המוות וחוו את רגעי השחרור. לאחר השחרור, מפחד מעשי נקמה של ניצולים שהגיעו לישראל, ואשר עבורם נחשב "יודנראט" משתף פעולה, פנה יהושע לארה"ב, ששם חיכו לו בני משפחה. ואילו גבריאל, שהיה קודם המלחמה חבר בתנועת נוער ציונית, עלה לארץ, ואחרי דרך ארוכה הגיע לגזית. כאן חבר לדבורה וכאן הקימו את ביתם. הוא הלך לעולמו בשנת 1999, יומיים קודם שהגיע אליו הזימון לפגישה בעניין פרסום יומניו של אביו בהוצאת "יד ושם".

אחרי ש"מחכים ללנק" יצא לאור, עבדה דבורה בתקופה האחרונה של חייה על ספרו השני של יהושע שכנר, שכתיבתו הושלמה בשיקגו ב- 1946 - "כרוניקה של הזמן היהודי בעיר טלוסטה וסביבותיה (1941 –1944). בשל מחלתה לא עמדו לדבורה הכוחות להשלים את המלאכה. חלקו הגדול של הספר תורגם מאידיש לעברית ע"י חיים שורר, בסיוע שותפים מכל רחבי הארץ, והוא נערך ע"י ד"ר בלה גוטרמן.

מעל שבע שנים נמצא הספר בבית הדפוס. גם משום שתור הספרים שבטיפול המערכת הוא ארוך וגם משום שעריכתו והגהתו בהוצאה מדעית בינלאומית כהוצאת הספרים של "יד ושם" מאוד מורכבת. יש בו שפע של פרטים, הכוללים מקומות ותאריכים שיש לבדוק ולאשר טרם הפרסום.

את הטקס המסורתי שלנו ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנה שעברה הקדשנו לספר הזה, שמהווה לכל הדעות מסמך נדיר ומיוחד. נעמה אגוזי מקיבוץ מזרע, העוסקת מזה שנים ארוכות בהדרכה בנושא השואה ובליווי מסעות לפולין, קבלה לידיה את הטיוטה שבכתובים ולאחר שצללה אל בין הדפים פגשנו אותה בהרצאה מרתקת על פרק הזמן של למעלה משלוש שנים גורליות בחיי יהדות גליציה טרם השמדתה. כעת לא נותר לנו אלא להמתין בסבלנות לספר המוגמר, ויש להניח שנציין את צאתו לאור בדרך הולמת.