שיחה עם ששת ראשי המוסד

איתן קליש • 1/5/2018 כניסות

אלוף (דימ) שלמה גזית
   28 אפריל 2018 
להלן טור שבועי חדש,
ראשי  המוסד
לפני כשבוע התגלגלה לידי רשימה שכתב תא"ל עמוס גלבוע בה התייחס לראיון שערכה אמירה לם ב"ידיעות אחרונות", ערב חגיגות ה- 70, עם ששת ראשי המוסד לשעבר. הייתה לגלבוע טענה על המרואיינים, אשר, ללא יוצא מן הכלל, היו ביקורתיים על מצב המדינה עד כדי אזהרות לגבי עצם קיומה, מבלי שהשמיעו מילה חיובית אחת על מחצית הכוס המלאה, על הישגי המדינה בשבעים שנותיה.
אינני יודע למה חמקה מעיניי הכתבה בעיתון, אך בעזרת קסמם של מקשי האינטרנט קיבלתי את הכתבה וקראתיה.
אני מבקש להגן על ששת המרואיינים – השיחה שהתפתחה בראיון הוכתבה ע"י שאלותיה של אמירה לם, כאשר השאלה הפותחת הייתה – "האם אתם מרוצים ממצבה של ישראל היום, לקראת חגיגות ה- 70?", גם בהמשך השיחה, אף לא אחת משאלותיה לא נתנה מקום לדברי שבח וסיכום חיוביים.
לא הייתי טורח לעסוק בנושא, אלמלא התרשמותי מדברי המרואיינים, שישה בכירים אשר עמדו במשך שנים בראש הפירמידה הביטחונית-מדינית, דברים שאסור, לדעתי, להתעלם ממשמעותם.
עבר כמעט חודש מאז הריאיון והכתבה, ולמרבה הפלא לא מצאתי התייחסויות ותגובות לדברי ששת ראשי המוסד להערכותיהם ולתחזיותיהם החמורות, הערכות המצדיקות דיון נוקב, דיון שיחייב אולי אף מסקנות קשות ושינוי מדיניות.
ביקורתם התייחסה הן במישור הפנימי (בניסוחו של אפרים הלוי: ישראל נמצאת בתהליך מסוכן – במקום חתירה לקיבוץ-גלויות מאופיינת היום החברה הישראלית ב"פירוד גלויות"), והן במישור מצבה המדיני-ביטחוני, ההליכה לעבר המדינה הדו-לאומית. 
לא שמענו התייחסות או תגובה לדברים מנציגי הדרג המדיני – בקבינט, בממשלה ובכנסת. אני תמה במיוחד על כך שלא נמצא איש באופוזיציה שהציע לזמן את ראשי המוסד לדיון בוועדת החוץ והביטחון על דבריהם . 
הערכה כזו, כאשר כל ששת המרואיינים, כל ראשי המוסד לשעבר, ללא יוצא מן הכלל, מצביעים על סכנה לעצם הקיום – "ללא שלום, שרידותה של מדינת ישראל עומד בסימן שאלה!" – אסור לנו שלא להתייחס, לבדוק ולדון בדבריהם.
היכן הייתה התקשורת? אף אם  היינו בטראנס של חגיגות השבעים למדינה, אסור להשאיר את דבריהם ללא תגובה.
אם היה רצון שלא להשבית את חגיגות ה- 70 לישראל, חגיגות יום העצמאות, הנה הסתיימו החגיגות וישראל קיפלה את הדגלים וחזרה לשגרה. כל אחד מן הח"כים, ובוודאי אלה שבאופוזיציה, יכול לחזור ולמצוא בנקל את הריאיון, ממש כפי שעשיתי אנוכי. נכון, שח"כ שיתבסס על דברי ראשי המוסד ויבקש לערער על המדיניות הקיימת, חייב גם להציע מדיניות חלופית, מדיניות אשר איננה פופולרית היום, ככל הנראה, בדעת הקהל, מדיניות שתקשה עליו לאמץ, לקראת הבחירות הבאת, קו מדיני המסתייג חד-משמעית מהמשך הדרך המוליכה אותנו למדינה הדו-לאומית.
אין זה מאוחר. אני קורא לכל הנוגעים בדבר להתעורר. שאם לא כן,   יתקשו אולי בעתיד להסביר למה לא הקשיבו לדברי התוכחה.

מאת צבי כסה בקבוצת מרצ שבפייסבוק